דמי מזונות – המדריך המקיף

דמי מזונות – המדריך המקיף

כל זוג שעומד בפני הליך הגירושין, יודע כי הסוגיה המטרידה, אם לא המטרידה ביותר, נעוצה בדמי המזונות והמדור. השאלה כיצד יישרדו בני הזוג לאחר הפרידה, וילדיהם, והאם יצליחו לשמור על רמת חייהם, מטרידה מאוד את הגברים והנשים כאחד. אחד מהנעלמים הגדולים, באופן מפתיע, הוא כיצד מחשבים את אותם דמי המזונות והמדור. מדריך זה, מבוסס על ניסיון רב בהליכי הגישור בתחום הגירושין, של פירמת המגשר, עם מאות זוגות, והסכמי גירושין, כמו גם החקיקה והפסיקה הרבה של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי.

המדריך איננו תחליף לייעוץ פרטני וכמובן שאיננו מהווה קביעה כל שהיא כלפי זוגות, גברים ונשים, אולם יש בו כדי להבין את הבלבול הרב השורר בסוגיה זו.

לנוחותכם אתם יכולים לקרוא את המדריך כאן למטה או ללחוץ ולקרוא ב-PDF: מזונות – המדריך המקיף.

מטרת המדריך:

נושא המזונות והמדור הוא בעל השפעה כלכלית דרמטית על שני בני הזוג ועל הילדים, לתקופה ארוכה, הרבה לאחר פירוק קשר הנישואין. בגלל המצב הרגשי הקשה בעת הפרידה, וקשיי אמון בין בני הזוג סביב הפרידה, יש חשש ומשבר גדול, כאשר כל אחד מהצדדים חושש שהצד השני ינסה "להפחית" או "לנפח" את דמי המזונות והמדור. לצערי, פעמים רבות נתקלתי, באנשים המונעים בהליך הגירושין מפחדים שהשרישו בהם, חבריהם, שכניהם, משפחתם, על השכן ששילם גרוש ורבע לגרושתו, והותיר אותה חסרת כלום וזאת מהעבודה שהפסיקה לעבוד ויצאה לפנסיה מתשלום המזונות המופקע שקיבלה.

שלוש המסקנות העיקריות מן המדריך הינן:

1. אין סכום מזונות קבוע – לכל כלל חישוב יש חריג ולכן אין סכום אחד קבוע שדומה לכל זוג.
2. מספר הדרכים לקביעת דמי המזונות והמדור, הן רבות ומגוונות.
3. הדרך הטובה ביותר לקביעת גובה דמי המזונות והמדור היא להגיע להסכמות משותפות, כך שאין מי שמחליט עבורך.

מה החוק אומר?

החוק קובע את החובה לשלם מזונות עבור ילדים קטינים, בסעיף 3(א) לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות, תשכ"ט-1959) (להלן: "החוק") (לחץ כאן לחוק). לאור העובדה שמרבית המתגרשים בישראל הינם יהודים, משמעות הדבר היא שהדין האישי החל עליהם הוא הדין העברי, ועל פיו מתחלק נטל הוצאות הילדים על פי גיל הילדים. הדין העברי מחלק את תשלומי המזונות לילדים לפי שלוש קבוצות, גיל ילדים קטינים שהגיל שלהם אינו עולה על שש שנים (נהוג לקרוא להם "קטני קטנים"), ילדים מבוגרים ונוער שגילם נע בין גיל שש לגיל חמש עשרה (נהוג לקרוא להם "קטנים") ונוער שבין גיל חמש עשרה לגיל שמונה עשרה.

בסעיף 3א לחוק נכתב שמעבר להוצאות ההכרחיות שחלות על פי הדין העברי, יתר ההוצאות חלות על ההורים באופן שווה בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות של כל אחד מההורים.

המשמעות הפרקטית של החוק בבית המשפט:

זוגות שקיבלו החלטה בעניינם בבית המשפט, בנוגע למזונות ומדור, יאלצו להתמודד עם דרישות הדדיות לשינוי המזונות בכל מעבר מגיל לגיל. כך גם במקרה בו יחולו שינויים משמעותיים בהכנסות של אחד משני הצדדים.

המשמעות הפרקטית בהליך גישור:

התייחסות איננה טכנית, בהתאם לגילאי הילדים, אלא מהותית בנוגע לגובה ההוצאות עבור הילדים.

התייחסות בית המשפט לילדים עד גיל שש (קטני קטנים):

הכלל: ישנה חובה ברורה של האב לתת מזונות לילדיו, ללא קשר למזונות האם וללא כל קשר למצבו הכלכלי של האבא או של הילדים. כלומר החובה קיימת גם אם מדובר באב דל אמצעים וילדיו מתגוררים עם אם שהינה במצב כלכלי טוב. האב צריך לשלם מדור גם במקרה בו הילדים מתגוררים בדירה של האם ואין לכאורה, כל הוצאה של האם עבור המדור של הילדים.

צמצום היקף הכלל (דיון על מה משלמים מזונות בגיל זה): אומנם החיוב בבית המשפט לשלם מזונות קטני קטינים הוא מוחלט, אולם מדובר על צרכיו ההכרחיים של הילד עד גיל שש. כלומר, אין משמעות להכנסתו של האב (עשיר או עני),  אלא מדובר בהוצאות המינימום ההכרחיות. בתי המשפט ריככו חובה זו, על ידי צמצום ההגדרה של "הוצאות הכרחיות", וקבעו שהוצאות הכרחיות הן: ביגוד והנעלה, חינוך פורמאלי, והוצאות בריאות בסיסיות. על הוצאות אלו, צריכים להוסיף חלק יחסי (בהתאם למספר הילדים), מהוצאות הדיור והחזקת המגורים (בהקשר זה נדרשים שני ההורים לקורת גג להם ולילדים שלהם).

חריג לכלל: בתי המשפט קבעו שאין להותיר את האב בחוסר-כל ונדרש להשאיר בידיו של האב מינימום של קיום אנושי, ולשלול אפשרות, תיאורטית ומעשית, למקרה בו האב יישאר ללא אמצעים לכיסוי צרכי מחייתו.

המונח, לצורך חישוב המזונות, הוא "איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות", מונח שאפשר לבתי המשפט להקל על החובה המוחלטת של האב בתשלום מזונות ילדיו עד גיל שש.

סכום ההוצאות ההכרחיות: לאורך השנים בתי המשפט העמידו סכום זה של צרכים הכרחיים, על סך של 1,300-1,400 ₪ לילד (לא כולל מדור והוצאות מדור). סכומים אלו לא חושבו על בסיס מחקרי או כלכלי כלשהו (מכנים זאת ידיעה שיפוטית, מעין ידע מוקדם של שופט) והם לא משקפים בהכרח מכפלה של הסכום בהתאם למספר הילדים. בהתייחס להוצאות המדור  נקבע כי ההתייחסות לילד היא שליש בערך מההוצאה בכללותה, וכאשר ישנם שני ילדים היא 40% לערך מההוצאה.

סיכום: תשלום הוצאות עד גיל שש – אתם לא סתם מבולבלים

1. החוק ובתי המשפט קבעו חיוב מוחלט של האב לשלם מזונות עבור ההוצאות ההכרחיות של הילדים, לילדים עד גיל 6.
2. הקביעה בנוגע לגובה סכום המזונות, וטיב החובה המוטלת על האב, היא בנוגע לצרכים הכרחיים, משמעות הדבר שיש עוד צרכים אותם משלמים בהתאם ליכולת הכלכלית של ההורים ובהתאם לסידורי השהות.
3. בתי המשפט מצאו 2 דרכים להקל ולרכך את החיוב בדמי המזונות של קטני קטנים ולאזן אותו, האחת, בקביעה מהן הוצאות הכרחיות, והשנייה בקביעה כי יש להותיר בידי האב אמצעים מספיקים למחיתו. צריכים לבדוק מה החלוקה הסבירה שבה יבוטחו צרכי הילדים תוך שמשאירים לשני ההורים אמצעים כספיים לצורך כיסוי צרכיהם שלהם (גישה זו נקראת "הגישה המאזנת").
4. לא ניתן למעשה לחזות מראש כיצד בית המשפט ינסח את המשוואה לצורך קביעת גובה דמי המזונות.
5. החישוב הוא לעולם לא על פי צורך ממשי אלא על פי נתונים כלכלים קבועים.

הליך הגישור והקביעה במסגרתו בנוגע לגובה דמי המזונות:

1. נקודת המבט בהליך הגישור, הינה פרקטית, ונעשית באמצעות בחינת הצורך האמיתי של ההורים והילדים, ולא נתונים מקובעים.
2. הליך הגישור עורך מאזן בין הצרכים האמיתיים של ההורים והילדים שלהם.
3. בהליך הגישור, ההורים, והם בלבד, קובעים את סכום דמי המזונות ואת הגמישות העתידית בגובה הסכום, ככל שייערכו שינויים בחיים שלהם ושל הילדים ולא יצטרכו בכל שינוי לפנות לבית המשפט ולקבל החלטה .

מחשבון תהליך לעומת מזונות:

לנוחותכם, הכנו מחשבון לחישוב הוצאות ההליך המשפטי לעומת הפער במזונות שבמחלוקת בין בני הזוג, על מנת שתוכלו לבחון אם יש הצדקה כלכלית לפנות לבית המשפט. המחשבון לא לוקח בחשבון את הפגיעה בשיתוף הפעולה בגידול הילדים המשותפים (מתגרשים מבן הזוג, אבל ברגע שיש ילדים, הקשר לא יתנתק לחלוטין לכל הפחות עד שהילדים יעזבו את הבית), כך למשל, ניתן לחסוך בהוצאות בייביסיטר כשמגיעים להסכמות זה עם זו, עריכת מסיבות משותפות וכן הלאה). לחצו כאן למחשבון.

התייחסות בית המשפט לילדים מגיל שש עד גיל חמש עשרה (קטנים):

בקבוצת גיל זו המצב אף מבלבל ומורכב יותר מהמקרה של קטני הקטנים, ואין הלכה חדה וברורה בנוגע לחישוב המזונות עבור ילדים בגיל זה. המחלוקת לגבי קבוצת גיל זו היא שיש הסוברים שהחיוב בתשלום הוצאות הילדים נובע מדיני הצדקה, כלומר יש התחשבות במקורות הכספיים של הילדים עצמם ואף ביכולתה של האם, המחויבת אף היא לגידולם של הילדים, מכוח דיני הצדקה. מנגד, יש הרואים בחובת האב כחובה מוחלטת, בדומה לקבוצת הגיל הראשונה (קטני קטנים) לתשלום הוצאותיהם.

לצורך הכנת מדריך זה, נערכה סקירה של פסקי דין רבים, הן מבתי הדין הרבניים והן מבית משפט העליון, ונמצאו פסקי דין אשר סותרים זה את זה בהתייחס לחובת תשלום המזונות עבור ילדים בקבוצת גיל זו.

ההלכה המרכזית: דומה לקבוצת הגיל של הילדים הקטני קטנים, בחריג אחד, כאשר אם לילדים יש יכולת לפרנס את עצמם על ידי רכוש הרשום על שמם או הכנסה ממקור חיצוני, האב יהיה פטור מחובת תשלום המזונות.

המשמעות הפרקטית:

תלות בשופט בית המשפט לענייני משפחה או הדיין בבית הדין הרבני שאליו תגיעו ואופן יישום הכלל וחריגיו.

מסקנות – הבלבול גדול יותר:

1. ההלכה המרכזית היא שהחובה לתשלום צרכים הכרחיים עבור ילדים קטנים חל על האב, יתר ההוצאות, חלות על האב והאם בהתאם ליכולתם הכלכלית ובהתאם לחלוקת זמני השהות.
2. קיימות סתירות רבות בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, ועל אף שבית המשפט העליון התווה את ההלכה המרכזית, שופטים ודיינים רבים פוסקים ההפך מקביעות בית המשפט העליון. המשמעות היא, במקרה הצורך, בהליכי ערעור ארוכים ומשמעותיים.

ההתייחסות לילדים קטנים בהליך הגישור:

1. נקודת המבט בהליך הגישור, הינה פרקטית, ונעשית באמצעות בחינת הצורך האמיתי של ההורים והילדים, ולא נתונים מקובעים.
2. הליך הגישור עורך מאזן בין הצרכים האמיתיים של ההורים והילדים שלהם.
3. בהליך הגישור, ההורים והם בלבד, קובעים את סכום דמי המזונות ואת הגמישות העתידית בגובה הסכום, ככל שייערכו שינויים בחיים שלהם.

מחשבון תהליך לעומת מזונות:

לנוחותכם, הכנו מחשבון לחישוב הוצאות ההליך המשפטי לעומת הפער במזונות שבמחלוקת בין בני הזוג, על מנת שתוכלו לבחון אם יש הצדקה כלכלית לפנות לבית המשפט. המחשבון לא לוקח בחשבון את הפגיעה בשיתוף הפעולה בגידול הילדים המשותפים (מתגרשים מבן הזוג, אבל ברגע שיש ילדים, הקשר לא יתנתק לחלוטין לכל הפחות עד שהילדים יעזבו את הבית), כך למשל, ניתן לחסוך בהוצאות בייביסיטר כשמגיעים להסכמות זה עם זו, עריכת מסיבות משותפות וכן הלאה). לחצו כאן למחשבון.

התייחסות בית המשפט לילדים מגיל חמש עשרה ועד לגיל שמונה עשרה:

במקרה זה, ההלכה המשפטית ברורה. החובה בתשלום מזונות לילדים בגילאים אלו, נובעת מדיני הצדקה, לכל סוג של צורך. בחיוב על פי דיני הצדקה, החיוב הוא שווה בין האב לאם. כלומר, האב והאם נושאים בהוצאות הילדים בגילאים אלו בהתאם ליכולתם הכלכלית ובהתאם להסדרי השהות בין ההורים.

סיכום ביניים: עד כה ראינו כיצד החוק ובתי המשפט מתייחסים לתשלום המזונות והמדובר בהתאם לחתך הגיל של הילדים. מכאן ואילך נראה כיצד מתבצע החישוב על ידי בית המשפט.

השפעת המשמורת והסדרי הראיה:

1. זמני השהות של הילדים עם האב נלקחים בחשבון, בין אם מדובר במשמורת של האם ובין אם משמורת משותפת. המשמעות היא לא ההגדרה של המשמורת אלא זמני השהות בפועל של הילדים עם האב. האב יישא במזונות ילדיו בהתאם לזמנים שהם שוהים איתו.
2. במידה והילדים שוהים אצל האב מחצית מהזמן, הדבר ילקח בחשבון בנוגע למזונות, כמו כן, יילקחו בחשבון צרכים מעבר להכרחיים, על מנת לשמור על רמת החיים של הילדים.
3. אותה התחשבות בנוגע לשהות הילדים, תילקח בחשבון גם לגבי צרכי המדור והוצאות המדור, כאשר הזמן שבו הילדים שוהים אצל האב ישפיע על גובה תשלום המדור והוצאות המדור של האב והיחסיות בין האב לאם.

כיצד בית המשפט מחשב מזונות

בית המשפט משקלל 3 נתונים שונים על פי נוסחה מתמטית שפותחה לאורך השנים בבתי משפט:

1. צרכי הילד.
2. יחס ההכנסות הפנויות של כל אחד מההורים.
3. יחס חלוקת הזמן בו מצוי הילד אצל מי מהוריו.

הנוסחה המוצעת על ידי בית המשפט לחישוב מזונות כלפי ילד עד גיל 15 כאשר יש משמורת משותפת / הסדרי ראיה זהים והיא מחושבת כך:

A – צרכיו ההכרחיים של הילד (לא כולל מדור והוצאות מדור) (סכום קבוע של 1,300-1,400 ₪ לא כנגזרת של הוצאות בפועל, אלא כקביעה משפטית).

B – עלות מדור בסיסי לילד והוצאות המדור עבורו. נתון תיאורטי מכיוון שהילד איננו גר לבד ולכן לדיירים נוספים משמעות במספר זה.

C – הכנסתו הפנויה של האב – משכורת נטו בניכוי עלות מדורו של האב והוצאות מדור אלו, בניכוי מלוא הוצאות צרכיו הכרחיים של הילד ומחצית מעלות מדורו הבסיסי וההוצאות המשולמת לידי האם לזמן שבו הילד שוהה אצלה.

D – הכנסתה החודשית של האם – בניכוי הוצאות מדורה.

E – צרכיו הלא הכרחיים של הילד. נתון זה יקבע בהתאם ליכולת של ההורים. במידה ואין יכולת להורים לחיות כראוי, סכום זה יכול להיקבע כאפס.

הנוסחה המלאה היא:

1/2A + 1/2B + C/(C+D) * (E+1/2) – 1/2E

החלק הראשון: 1/2A + 1/2B  הינו קבוע, מכיוון שהוא נוגע לצרכים הכרחיים בעוד החלק השני של הנוסחה נתון לשיקול דעת מוחלט של בתי המשפט ויכול להיות נתון שלילי.

בהקשר זה חשוב לדעת שבבית המשפט ניתנת גם התייחסות לנכסי ההורים ולא רק להכנסה הפנויה. בשלב זה בית המשפט מתייחס גם לנתונים נוספים כמו הוצאות רפואיות מיוחדות להורים, תשלומי מזונות לילדים קודמים וכן הלאה.

לחצו כאן לטבלת חישוב מזונות על פי הנוסחה של בית המשפט.

שימו לב שהחישובים משתנים בהתאם לנתונים שונים, בהם, רכוש השייך לאחד מהצדדים (ההורים), הוצאות חריגות לאחד משני ההורים, כך שבסופו של יום, התוצאה הסופית (סכום המזונות והמדור הסופי), נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

סיכום ביניים של המצב המשפטי בתחום דמי המזונות והמדור:

המצב המשפטי הקיים, קובע מערכת כללים והלכות מצד אחד, מהצד השני, בגלל היכרות בכך, שלא ניתן להחיל את אותה מערכת כללים באופן אבסולוטי על כל הזוגות המתגרשים, ישנם חריגים ונוסחאות מאזנות למצב, וכך, מתוך ניסיון לגלות גמישות ודינמיות בתחום זה, בכדי לסייע לצדדים, נוצר מצב של חוסר וודאות גדולה בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבני, ולמעשה, אין דרך לקבוע באופן וודאי, מה ייפסק בכל עניין פרטני בהתייחס לדמי המזונות והמדור.

את האבסורד הגדול הזה, ניתן להמחיש בציטוט של בית המשפט המחוזי: "כל עוד לא יחליט בית המשפט העליון לסטות מהפרשנות המסורתית… ראוי ונכון להחיל את הכללים שהותוו לעיל, תוך הפעלה אסרטיבית יותר של הגישה המאזנת באופן שתצמצם עד כמה שניתן את החבות העודפת המוטלת על האב ובמקרים מתאימים עד לשוויון מלא את החבות העודפת המוטלת על האב ומבקרים מתאימים עד לשוויון מלא עם חבות האם ובלבד שצרכי הילדים שעניינם עומד לדיון יסופקו במלואם".

המשמעות הפרקטית של המצב המשפטי:

1. המחלוקות בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבני מובילות להליכי ערעור רבים בהם הצד המפסיד מבקש לשנות את פסק הדין ולכך יש משמעות כלכלית כבדת משקל, שנופלת על שני בני הזוג.
2. יש הלכה מרכזית הנוגעת לתשלום מזונות בגין צרכים הכרחיים אבל בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין פיתחו חריגים ונוסחאות לאזן את המצב.
3. אין גובה מזונות ומדור קבועים כי הם משתנים בהתאם למצב בני הזוג, גילאי הילדים, רמת ההכנסה, רמת החיים של הילדים וכן הלאה.
4. בגלל הבלבול בפסקי הדין כל אחד מההורים (האב והאם) יכולים להחזיק בעמדה ומחשבה על תוצאות ההליך המשפטי בעוד שאין שום גורם שיכול להתחייב לתוצאות ההליך.

תשלום המזונות והמדור (הוצאות הילדים) בהליך הגישור:

בהליך הגישור אנחנו מבינים שנושא תשלום המזונות והמדור (שאנחנו מכנים הוצאות הילדים) איננו מוסדר ויוצר אצל שני הצדדים מתח רב בגלל חוסר הוודאות על העתיד.

מקרים רבים שהגיעו אלינו לגישור, גילו כי אחד מבני הזוג רצה להיפרד זמן רב, אך נמנע מלעשות כן, בגלל חשש כלכלי. כך גם, הגיעו אלינו מקרים רבים, בהם חוסר הוודאות הכלכלית, גרם לצדדים להקצנה של הסכסוך עם בן הזוג, כאשר גם כך מדובר במצב קשה נפשית בהליכי פרידה, קל וחומר כאשר גם ילדים מעורבים בהליך.

בכדי להקל עליכם, נציג בפניכם מספר כלים, שלגישתנו, ומניסיוננו, יאפשרו לכם למצוא פתרון מוסכם בנוגע לגובה דמי המזונות והמדור, תוך שמירת היכולת של שני ההורים לגדל את ילדיהם ביחד ולשמור על רמת חיים טובה ככל האפשר.

אנחנו מאמינים ששיתוף פעולה בין ההורים בגידול הילדים, חוסך במצטבר, לאורך השנים, מאות אלפי ₪, כמו למשל בסיוע הדדי ללא צורך בשימוש בבייביסיטר, עריכת ימי הולדת משותפים, תיאום רכישות (בגדים, טלפונים וכן הלאה).

בהליך גישור, ופרידה נעימה, אפשר להגיע להסכם נכון והגון כלפי שני ההורים, וגם לחסוך כסף רב שיכול לעזור לשני הצדדים להמשיך בחייהם על אף הפרידה והגירושין שצדדים שמגיעים לבתי המשפט מוציאים.

כלים שניתנים לבני הזוג הנפרדים בהליך הגישור:

1. טבלת הוצאות ילדים – המכשול העיקרי בקביעת גובה הוצאות הילדים הוא ההוצאה האמיתית בפועל של הילדים במהלך חודש. מעט מאוד משפחות יודעות בדיוק כמה הן מוציאות על הילדים והדבר גורם לפער כפול:
   • פער בגובה ההוצאות – ישנה מחלוקת תיאורטית על גובה הוצאות הילדים בין האב לאם ונוצר סכסוך מיותר, כאשר ניתן בקלות למצוא את סכום ההוצאות המוסכם.
   • פער בסוג ההוצאות – ישנה מחלוקת על מה מוציאים כספים עבור הילדים וחשיבות ההוצאה עבור הילדים.

יצירת הטבלה מאפשרת יצירתיות ביחס לכל אחד מהמרכיבים של הוצאות הילדים וכך ניתן להגדיל את מספר הפתרונות האפשריים לצורך הגעה להסכמות בנוגע לגובה דמי המזונות והמדור.

2. טבלה לחישוב הפער בתשלום המזונות והמדור עד לגיל 18 – הטבלה תעזור לכם לראות מה הפער הכולל ביניכם וכך יאפשר לכם לנהל משא ומתן בהתייחס לרכיבים אחרים הנוגעים להליך הפרידה והגירושין, כמו רכוש, פנסיה, חסכונות וכן הלאה.
3. טבלת הוצאות הליכים משפטיים לעומת פער במזונות – לעיתים הוויכוח בין בני הזוג לשעבר, הופך להיות עקרוני, אף אחד לא מוכן לוותר מתוך הרגשות הקשים המלווים את הליך הפרידה. הטבלה תעזור לכם לקבל תמונה מקיפה על העלויות של האלטרנטיבה לעומת הפערים הקיימים במשא ומתן.

טבלאות אלו הינם חלק מהכלים שאנחנו יכולים להעניק לשני הורים המבקשים להתגרש ולהיפרד ולהגיע להסכמות תוך תחושת הוגנות ומתן יכולת לגדל את ילדיהם ולהמשיך לחיות ברמת חיים טובה.

מספר הפתרונות האפשריים לתשלום דמי המזונות והמדור:

מתוך הניסיון הרב שיש לנו עם זוגות שהתגרשו גילינו שקיימים פתרונות רבים לתשלום דמי המזונות והמדור, הן בהתייחס גובה התשלום, הן בהתייחס לנושאי התשלום (על מה משלמים כל אחד מההורים), מה מנגנון קבלת ההחלטות בנוגע להוצאות כספים וכן הלאה.

פתרונות אלו מאפשרים לכל אחד מבני הזוג להרגיש מעורבים כהורים לילדים ולייצר אצלם תחושת ביטחון וודאות כלכלית ככל האפשר.