חלוקת רכוש בגירושין בין ידועים בציבור

חלוקת רכוש בגירושין אצל ידועים בציבור

פסק דין – חלוקת רכוש בגירושין ופרידה של ידועות בציבור מאותו המין (זוגות מהקהילה הגאה)

פסק דין חדש של בית המשפט העליון דן בתביעת גירושין והפרדת רכוש בין שתי בנות זוג אשרו נפרדו לאחר שחיו ביחד עשרים שנה.  כיצד מחלקים רכוש בעת פרידה וגירושין כאשר בני הזוג הם מאותו המין (מהקהילה הגאה, הומואים או לסביות). במקרה שהגיע לדיון בפני בית המשפט העליון דנו בשאלה האם צודק להחיל את הלכת השיתוף באופן מלא בין שתי בנות זוג שחיו ביחד עשרים שנה.

על מנת ולהבין את הסיפור מדובר על בנות זוג שהכירו בשנת 1983 כאשר בשנת 1984 אחת מבנות הזוג נכנסה לגור בביתה של השניה אשר התגוררה בבית שנותר בבעלותה לאחר גירושיה יחד עם בנה בן ה-7. במשך עשרים שנה חיו בנות הזוג ביחד (עד שנת 2002).

בשנת 1985 (כשנה לאחר כניסתה לבית של בת זוגתה) עברו בנות הזוג יחד עם בנה של אחת מהן לבית אחר שנקנה מכספי הבית הראשון שנמכר בצירוף סכום נוסף.  ובשנת 1989 עברו שלושתם לדירה חדשה בתל אביב שנקנה מכספי הבית השני בצירוף סכום כסף נוסף.

לכל אחת מהן דירה אחת נוספת על שמה שנרכשה כאשר שנים לאחר תחילת מערכת היחסים ביניהן ולשתיהן היו עסקים, רובם משותפים וחלקם הקטן לא.

נקבע כי שתי בנות הזוג היו באופן ברור ידועות בציבור וכך אף התייחסו אליהן בפסק הדין.

במסגרת ההליכים המשפטיים עלו מספר שאלות חשובות מאוד ואשר קיבלו תשובה במסגרת פסק הדין.

1. האם יש הבדל בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים – בית המשפט חזר על ההלכה שקבעה כי כאשר מדובר בידועים בציבור בלבד אין החלה אוטומטית של חזקת השיתוף בנוגע לרכוש נרכש על ידי כל אחד מהצדדים בנפרד במסגרת חייהם המשותפים ויש צורך להוכיח כוונת שיתוף ברורה ביחס לכל אחד ואחד מהנכסים שנרכשו. חובת ההוכחה היא כמובן על זה שטוען לחזקת השיתוף והיא כבדה יותר מאשר החובה שמוטלת על בני זוג נשואים. בעניין זה חשוב לציין כי ההחלטה לא להתחתן היא רק אחת מהאינדיקציות על העדר חזקת השיתוף.

עוד  חשוב לציין בהקשר זה  כי כאשר בני זוג לא התחתנו אבל הם מקיימים משק בית משותף ומנהלים את חייהם בשיתוף קרוב לוודאי שכוונת השיתוף על הנכסים שנרשמו במשותף (כאלו שבני הזוג משתמשים בהם בחיי היום יום) תחול והנכסים יחולקו שווה בשווה. יחד עם זאת, צריך להמשיך ולבדוק מהו היקף התחולה של השיתוף והכוונה המשותפת, כלומר האם תחולת כוונת השיתוף גם על נכסים אחרים של בני הזוג שאינם רשומים על שם בן הזוג השני ואינם משמשים לחיים השוטפים. ביחס לנכסים אלו תידרש ראיה שתצביע אפילו באופן נסיבתי על כוונה לשתף בנכס הספציפי הזה.

2. האם לעשות הפרדה בין ידועים בציבור שבוחרים לא להתחתן לבין כאלו שמנועים חוקית להתחתן בישראל (כמו הומואים ולסביות) – הועלתה טענה כי במידה ובנו הזוג אינם יכולים להתחתן חובת ההוכחה על שיתוף פוחתת כי גם אם היו רוצים להתחתן לא היו יכולים. בית המשפט העליון קבע באופן ברור כי בהליך פרידה וגירושין של ידועים בציבור אין משמעות גדולה לשאלה הזו וכי מדובר בעוד אינדיקציה אחת מיני רבות. קביעה זו חשובה גם לזוגות סטרייטים.

3. השאלה החשובה והמרכזית היא מה הייתה הכוונה של הידועים בציבור – שאלה זו נוגעת בעצם לכל הידועים בציבור. הדיון הוא לא תיאורטי אלא מעשי. לא משנה מה הסיבה לאי חתונה מה שמשנה היא הבדיקה שנערכת ביחס לכוונה ולסוג הקשר בין בני הזוג ביחס לאורכו ומחויבותו של הקשר. ניתן ללמוד על קיום כוונת שיתוף למשל ממגורים משותפים ארוכי שנים, גידול משותף של ילדים, טקס א- פורמאלי למיסוד הקשר, התנהלות כלכלית משפחתית וחברית משותפת וכן הלאה. בית המשפט העליון קבע שאין הבדל בין ידועים בציבור שיכולים להתחתן לבין כאלו שמנועים לעניין רמת ההוכחה הנדרשת לצורך כוונת השיתוף בין בני זוג.  

המסקנה של בית המשפט העליון הייתה כי במקרה הזה תהא חלוקה מלאה ומשותפת של כלל הנכסים של בנות הזוג.

המסקנות שלי מפסק הדין הן:

1. הערה מקדימה וחשובה – חוסר וודאות מוחלט – הגירושין והפרידה התחיל בשנת 2005 כלומר לפני 10 שנים. בבית משפט לענייני משפחה נקבע שאין שיתוף בין בנות הזוג בכלל הבסיסי העובדתי. בבית המשפט המחוזי נקבע שלאור אותו כלל בסיסי עובדתי ממש יש כוונת שיתוף מלאה. בבית המשפט העליון על אותו בסיסי עובדתי קבעו שכן יש כוונת שיתוף אבל מנימוקים אחרים. שלושה בתי משפט, שלוש החלטות מנימוקים שונים. במהלך כל הזמן שחלף (10 שנים) הנכסים היו מוקפאים.
2. השפעת ההחלטה על הקהילה הגאה (זוגות הומואים ולסביות) – ההחלטה קובעת כי יש להתייחס לזוגות מאותו המין בדיוק כמו לזוגות רגילים כאשר זה מגיע לגירושין ופרידה בפן הכלכלי.
3. השפעת ההחלטה על כלל הידועים בציבור – ההחלטה קובעת כי לסיבה שבשלה בני הזוג לא התחתנו אין למעשה משמעות. במידה ובני זוג לא מתחתנים משיקולים כלכליים ומשפטיים חשוב שידעו שלעצם אי החתונה אין כל משמעות.
4. פתרונות – לצערי הרב מאוד בנות הזוג בחרו בהליכים המשפטיים כמקום לפתרון המחלוקות. ההחלטה השיפוטית לעולם תהא טכנית של חלוקת אחוזים ולא של צרכים ואינטרסים. ההחלטה גם איננה יכולה (מפאת חוסר סמכות) להתייחס למשמעות הפרידה לאחר 20 שנה על הילד שבנות הזוג גידלו במשותף. בהליך גישור גירושין, ניתן לתת מענה לכל אחד מהצרכים של בנות הזוג. הרי ראינו שממילא אף אחד לא באמת יודע מה תהא ההחלטה, שהרי על אותו בסיס עובדתי נתקבלו שלוש  החלטות שונות ולכן גישור גירושין בפרידה וגירושין הוא המקום היחיד בו יש לצדדים את הכח להשפיע על ההחלטה ולייצר וודאות.

יש לכם עוד שאלות על חלוקת רכוש, ידועים בציבור או הליך הגירושים הנכם מוזמנים לפנות ולקבל מידע אישי ודיסקרטי מצוות פירמת המגשר יניב שוורצמן – 077-515133