סכסוכים במשפחה – המדריך למניעת סכסוכים והתמודדות נכונה בתנאי לחץ
במקור המדריך נכתב עבור תקופות החגים, בהן המשפחות נדרשות להתמודד עם שינויים שונים הנובעים מכך שהילדים ללא מסגרות, מתראים יותר עם בני המשפחה המורחבת, וסכסוכים ולחצים שונים, נכנסים למערך המשפחתי. עם הזמן, הצטרפו לחגים חופשות בחו"ל (קצרות/ ממושכות), מלחמות או עתות של משבר בטחוני, ולאחרונה נוספה גם עת של משבר רפואי נוכח נגיף הקורונה. המאפיין המשותף של כלל התקופות הללו הן שבני המשפחה, בהרכבים שונים, נמצאים באותו מקום, מצומצם, לזמן ממושך (ימים ושבועות), באופן השונה מהיום יום, בו ניתן "לנשום" בנפרד מבני המשפחה, לקחת צעד אחורה ולהתרחק מעט אם "כבד" או קשה או מרגיש צפוף. תקופות אלו, מעניקות מחד, יתרונות של "ביחד המשפחתי", זמן איכות ממשי ונדיר, בלי חוגים, בלי עבודה, הרבה ביחד, מאידך, מדובר באחת התקופות המורכבות והמאתגרות לבני זוג ולמשפחות. תקופה הנושאת בחובה פוטנציאל גדול לחיכוכים, ריבים וסכסוכים קשים.
הסכסוכים והריבים נובעים בכל המשפחות מאותן 5 סיבות עיקריות:
- לחץ נפשי גדול אצל כל אחד מבני המשפחה – עוד לפני התמודדות עם נושאים הנחשבים "מגבירי לחץ", תקופות שיש בהן היבט גדול של אי וודאות בנוגע לשגרת היום יום, מוציאות אותנו מאזור הנוחות שלנו ודורשות מכל אחד מבני המשפחה להתמודד עם השוני שנוצר ביום-יום שלו, ומוביל ללחץ ורמות שונות של חרדה אצל רוב האנשים, כאשר בגילאים קטנים ומבוגרים, בד"כ מדובר בלחץ רב. הילדים נמצאים בבית פתאום, ללא סדר יום קבוע שמוכתב להם, ללא המסגרות והחברים, ההורים נאלצים להתמודד פתאום עם זמן הורות יותר ממוכפל, הזמן במחיצת בן הזוג גדל משמעותית, ולעיתים חלוקת התפקידים משתנה. לעיתים זה עובד נפלא, במרבית המקרים, ללא הכנה מסודרת ויכולת תגובה, זה לא קל. כל אחד מתמודד במצב הזה אחרת.
- חלוקת תפקידים ומטלות – המצב החדש מייצר מעורבות של בני הזוג בתפקידים שאינם שלהם בדרך של שגרה (מתוך הסכמה או בלית ברירה), המעורבות החדשה, יכולה לגרום להתקוממות אצל בן הזוג השני, מה את/ה מתערב/ת בחינוך של הילדים פתאום? מה את/ה נכנס/ת לי למטבח? מה את/ה עושה פתאום סדר בבית שלא מקובל עלי? והגרוע ביותר זה הביקורת על בן הזוג וההתנהלות שלו, שיש פתאום זמן לתת, על דברים שייתכן שעד לאותה העת כלל לא היינו מעורבים בהם. האמירות, המעורבות והביקורת, ברוב הפעמים לא נעשים מתוך כוונה לריב או כוונה רעה לפגוע, אלא מדובר על חלק מההתאמה שנדרשת למצב, באופן שיוצר ריבים וחיכוכים רבים.
- חשש כלכלי – לא משנה מה סוג התקופה, בין אם מדובר בחג, חופשה או משבר, ההיבט הכלכלי משפיע באופן ישיר על הלחץ שלנו כהורים, כמפרנסים וכבני זוג. כל מי שנמצא בקושי כלכלי, יודע שזה יושב "מאחורה בראש", ולעיתים מהווה טריגר לתגובה קשה/ לחוצה/ כועסת, גם אם לא נאמר לנו שום דבר שמצדיק את אותה התגובה. הכל מאותו מקום של מצוקה כלכלית וטרדה ממצב כלכלי. ישנן הוצאות רבות מאוד והכנסה נמוכה והבית צריך להמשיך להתקיים.
- טיפול בילדים – מסתבר שלהעסיק ולהשקיע בילדים ברמה היומית, מידי יום, במהלך שעות רבות, זו משימה שגוזלת משאבים רגשיים גדולים. שימו לב, לא כתבתי שמודבר במשימה קשה, אלא שבניגוד למבוגר, בילדים, הטיפול והקשב הנדרש הוא רציף ומשמעותי. לא תמיד פעילות שתכננו עבור הילדים, תוביל לתגובה שנצפה מהם, גם אם מדובר בפעילות שאמורה לשמח אותם, פעמים רבות, הילדים מסרבים או משתפים פעולה חלקית, עם מטלות בבית המוטלות עליהם, הדבר מוביל את ההורים, לחוסר באנרגיות, חוסר של זמן וקשב ומגביר את הלחץ של ההורים שבא לביטוי ביחס לילדים. אסור לשכוח שהילדים אף הם, בהיעדר מסגרת קבועה ומפעילה, נמצאים בלחץ וחרדה, הנובע משינוי השגרה שלהם, באופן דרמטי, דבר שמגביר את הצורך בתשומת לב ההורים, ובכך נוצר מעגל שלילי של שיח מושפע לחץ.
- בעיות בזוגיות – בבדיחות אפשר לשאול בתקופות הללו, מה זה??? התקופות הללו מאופיינות בהעדר "זמן לבד" של בני הזוג, נוכחות פיזית ביחד (בניגוד לנוכחות איכותית) המפחיתה מהגעגוע והנשימה שיש בשגרה (שכל אחד בעבודתו ועיסוקיו) ובהיעדר יכולת ליצור אינטימיות כאשר הילדים נמצאים עם בני הזוג כל הזמן.
בתקופות כאלו, אפילו הערה קטנה ותמימה ביותר, יכולה לפתוח פצעים ישנים או ליצור סכסוכים. מחקרים הראו, שמספר התקפי הלב המדווח הגבוה ביותר, הוא בתקופת החגים, ובתקופה הסמוכה לאחריהם, וכן כי אחוז הגירושים לאחר תקופת החגים, נוסק בעשרות אחוזים. אחוזים דומים יהיו לאחר תקופות משבר וחופשות ארוכות.
דרכי ההתמודדות עם הסכסוכים המשפחתיים הללו אינן קלות, יחד עם זאת, להתעלם ולא לעשות כלום, לקבור את הראש בתוך החול ולקוות שהתקופה תעבור מהר, זו הטעות הגרועה ביותר. מניעת הריבים והחיכוכים וההתמודדות איתם, חשובה גם לזוגות שהקשר ביניהם חזק ויציב, והדינאמיקה של התקופה עלולה לערער את היציבות הזו, וגם לזוגות שמערכת היחסים ביניהם גם כך מורכבת, והחיכוכים הללו עלולים להוביל למריבה וסיום של מערכת היחסים.
חשוב מאוד להבין שאין מושג כזה "ריב קטן", "אי הבנה קטנה" או "מחלוקת קטנה". כולם יודעים שיתוש קטן יציק לנו, אבל ניתן לסבול אותו בשקט ואפילו להרוג אותו, נחיל יתושים לעומת זאת, יגרום לנו סבל רב. סכסוכים ומחלוקות, בדומה לדוגמת היתוש, אם לא "נהרוג" אותם כשהם קטנים ומעטים, הם יצטרפו ויגדלו לכדי נחיל של יתושים, והנזק והסבל שיגרם לנו מהם, יהפוך מנזק זניח שניתן להפסיק במחי יד, לנזק עצום ולעיתים בלתי הפיך.
אז מה דרך הטובה ביותר לטפל בריבים ויכוחים וסכסוכים?
הדרך הטובה ביותר לטפל בריב, מחלוקת או סכסוך היא פשוט למנוע אותם. הרבה יותר קל למנוע שריפה מאשר לכבות אותה. אז איך עושים את זה? יוצרים מראש מערכת ברורה של כללים שימנעו את הריבים והמחלוקות. ככל שמערכת הכללים המוסכמת תהא ברורה יותר ורחבה יותר, כך היא תמנע ותסכל ריבים.
שתי הערות סופר חשובות:
- מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה. תזכרו את משפט הזה. כללים פשוטים לביצוע.
- אתם לא הופכים למחוקקים או חברי כנסת, לא מדובר בהמלצה לנהל ישיבות אינסופיות בסגנון המשא ומתן הישראלי – פלסטיני עם בני הזוג שלכם. שיחה אחת בצירוף התאמות בהמשך הדרך "בשוטף".
נכון שלא הייתם מתחילים לעבוד במקום עבודה בלי הסכם עבודה? ולא משנה כמה אתם סומכים על המעסיק או על העובד? הסכם בשביל למנוע אי נעימות או אי הבנה? בדיוק אותו הדבר. אל תוותרו על הרשימה הזאת, היא פרקטית ותחסוך לכם, באחריות, שעות של כעס, עצבים, בכי ותסכול.
כדי ליצור את מערכת הכללים המתאימה למשפחתכם, אני ממליץ לכם מספר דברים:
החלק הכללי
- מספיק שרק אחד מבני הזוג יקרא את המאמר הזה. תשבו עם בן/בת הזוג בערב (אחרי שהילדים הולכים לישון), כוס קפה או בירה ביד (ואם אין, תדאגו לזה) ובאופן יזום תבקשו לשוחח, כמה דקות, כדי להעביר את התקופה בכיף ובלי מתחים. זה לא משנה אם בא לכם לתלוש לבן/בת הזוג את השערות או שאתם עדין בטוב, אין בן זוג שלא יענה להצעה כזו לשוחח.
- כל אחד מכם יכין רשימה של 5 דברים שאתם עושים ויודעים שמוציאים את בן הזוג מדעתו (למשל, אתם זורקים בגדים בסלון, לא סוגרים דלתות של הארונות, מסתכלים בטלוויזיה או בנייד כשהוא מדבר אליכם וכן הלאה). תתחייבו שאת 5 הדברים הללו אתם לא תעשו.
- בנוסף לרשימה בסעיף 2, תכינו רשימה של 5 מעשים והתנהגויות שבן/בת הזוג עושים שמעצבנים אתכם, גורמים לכם להתרגז ולהגיע לעימות. ברשימה הזו חשוב שתכללו לא רק דברים שקשורים למצב אלא גם דברים שבאופן כללי גורמים לכם לחוסר נוחות. אתם תגלו שיש כנראה חפיפה די גדולה בין 2 הרשימות.
הערה: חשוב מאוד שהרשימות יהיו "טכניות" ולא רגשיות, לא מה הפעולות גורמות לכם להרגיש, אלא לתאר באופן הכי טכני, מדויק ולקוני שאפשר, את הפעולה.
- כל אחד יתחיל את השיחה עם הרשימה שהכין בנוגע להתנהגות שלו. ראשון יהיה יוזם השיחה. כשמתחילים בביקורת עצמית ומודעות, יותר קל לעבור אחר כך גם לביקורת. אנחנו רוצים לעשות כל מה שתלוי בנו, ליצור אוירה טובה יותר ולמנוע חיכוכים ועימותים.
- השיחה תמשיך ברשימה של הדברים שמרגיזים אתכם. חשוב מאוד לא להקריא את הרשימה באופן מאשים, אלא כמו שהיא כתובה, באופן טכני. עוד עניין חשוב מאוד הוא בסוף קריאה של כל מעשה, לשאול את בן הזוג אם הנושא שהעליתם מקובל עליו? לראות את עמדתו, ושהוא מקבל שהדבר מקובל עליו, ושהוא ישתדל להימנע ממנו.
ספציפי – בהתאם למקורות הלחץ
קביעת חוקים משותפים בסיסיים ופשוטים מראש, יעזרו לכם למנוע מצב של חוסר הבנה.
- חלוקת תפקידים – זאת רשימה גמישה ומתגבשת בנוגע לצרכים של המשפחה. אל תתנו "לשוטף להגדיר". מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דברו 3-4 דקות על מי עושה מה בתוך הבית. חשוב לקבוע, שברגע שמישהו עושה משהו, אף אחד אחר בבית לא יתערב/ יבקר את אופן הפעולה בכלל, אלא אם תתבקש דעתו. אם למישהו מפריע משהו שנקבע ברשימה, ניתן לדבר ולשנות אותה ולעדכן את הרשימה והאחריות בשוטף. אל תצפו שבן או בת הזוג יעשו משהו שלא תיאמתם. כמה שתהיו יותר מפורטים במטלות, ההתנהלות תהיה ברורה וקלה יותר, מי מכין ארוחת בוקר, מי שוטף כלים (יש הרבה יותר בתקופות האלו וזה יכול להיות נטל), מי אחראי על הילדים ובאיזו שעה ביום (לרווח אחד את השני) וכן הלאה. לא תרשמו ולא תתחלקו אין לכם שום זכות להיות מתוסכלים מבן/ בת הזוג/ הילד.
- הפן הכספי – אתם מראש צריכים להחליט מי מחליט. שניכם? בן או בת הזוג? מי אחראי על הנושא הכלכלי? שוב בניגוד למצב רגיל ושגרתי שבו יש בדרך כלל "שר אוצר", הלחץ הכלכלי משפיע על כל בני המשפחה. צריכים לקבל החלטות הנוגעות להוצאות ההכרחיות ואלו שמותרות (מה התקציב? מה מותר להוציא בלי התייעצות, מה מחייב התייעצות והסכמה, וכן הלאה). ברגע שיש שקיפות וברור מי אחראי ומי מחליט, אין תסכולים, אי הבנות וכעסים.
- פן הזוגיות – מהכל זה הפן הכי פשוט לטיפול. אתם חייבים, אבל חייבים, מראש, לקבוע לכם 15 דקות שלכם. לקפה, לשיחה, לסקס, למה שאתם רוצים. 15 דקות. זהו. לא צריך יותר, ובלבד וזה יעשה כל יום ובלי שום הפרעה. לא תקבע מראש לא יקרה. זה בטוח.
דוגמאות לנושאים שאפשר לדון בהם:
- מילים שאסור להשתמש בהן. יש מילים שמוציאות אותכם מדעתכם? תנשמי, תתקדם, יאללה יאללה, רשמו מילים שאסור להגיד בבית.
- שעות שינה של הילדים. זמני מסך של הילדים.
- קשר עם סבא וסבתא, משפחה, דודים.
- לוח זמנים – זורמים או קובעים מראש?
שיחה על הנושאים שמטרידים אתכם תיקח לכם לכל היותר חצי שעה מהחיים, והיא תמנע את מרבית מקרי המתח, כי דיברתם מראש והסכמתם על כל הנושאים. מי שמראש יגיד ש"זה לא יעבוד" וש"בן הזוג לא ישתף פעולה" (הסקפטיים…), מכשיל את עצמו מראש. בעצם, הניסיון לעורר את השיח והדיון על הדברים שמפריעים לך אין בו כל רע. במקרה הכי גרוע, תקבלו תשובה שלילית מבן הזוג.
לא רבים על ההסכם "הנה את/ה מפר/ה" הנה את/ה לא רציני/ת ולא מקיים/מת" יש דברים שתראו שלא מתאימים לכם, תשנו אותם, החיים חזקים יותר מהכל, והכי חשוב, תכניסו מנגנון "פיצוי", לא עמדתם בהתחייבות, כוס הקפה בבוקר עליכם, המסג בערב עליכם, הכביסה עליכם, כל פיצוי מפנק אחר שתבחרו.
והנה עוד כמה טיפים לטיפול והתמודדות עם ריבים וסכסוכים בתקופות אלו:
- שיטה מצוינת להתמודד עם הלחץ, היא לדמיין את הסיטואציה שהולכת לקרות ולתת לעצמכם הערות בונות וביקורות על ההתמודדות שלכם עימה. כמו בצבא גם במשפחה – קשה באימונים, קל בקרב. קחו למשל את המקרה הקלאסי בו אחד ההורים אומר לא לילד וההורה השני "שובר את המילה" שלו. אתם הרי יודעים שזה יבוא, אז ראשית תגידו לעצמכם כמה פעמים בלב שזה יבוא ושאתם לא מתכוונים להגיב מיד על זה, המחשבה תמתן את התגובה. וכמובן תתאמו מראש עם בן/בת הזוג איך מונעים את "שבירת המילה" (גיבוי מאוחר להורה הראשון שהחליט, להתייעץ לפני החלטה ועוד).
- לא משנה מה קורה, באמת לא משנה, אל תגיבו בהגזמה, קחו נשימה עמוקה, והעבירו עצמכם ל"מוד" של פתירת סכסוכים. רובם המוחלט של הריבים והסכסוכים הם על התגובות ולא על האירוע הראשוני.
- תמיד תהיו מוכנים לקונפליקטים. בדרך כלל קונפליקטים נוצרים כשאתם נפגשים עם בני המשפחה. עדיף להיות מוכנים לכך. אין זה אומר שצריך "לחפש צרות", אך עדיף להיות מציאותיים. אם מישהו מבני המשפחה מעיר לכם על איך שאתם נראים, לבושים או שאחיך נוטה לספר בדיחות חסרות טקט, אל תצפו מהם לשנות לפתע את התנהגותם; פתחו חוש הומור לגבי זה והזכירו לעצמכם את הדברים שאתם כן אוהבים בהם.
- לפעמים "לא" היא לא מילה גסה – אם פגישה עם המשפחה גורמת לכם לסטרס עצום בכל שנה, זה בסדר להגיד מדי פעם לא. לחגוג את החג בקרב המשפחה המצומצמת או רק עם הוריך יכולה להיות אלטרנטיבה נהדרת, לנסוע לחו"ל לבד, לא להתקשר כל יום לבן משפחה וכל דבר אחר שגורם לכם לאי נוחות.
מאחל לכולכם לעבור את הימים השגרתיים והלא-שגרתיים בשקט ולהנות ולחבק דווקא את השינויים, לזכור שהם טומנים בחובם זמן איכות חריג וזמן להכיר וללוות את בני המשפחה שלנו היקרים לנו מכל.
יניב שוורצמן